top of page

חווה סוסים

יצירת קשר

אנו מאמינים בשילוב של ניסיון מקצועי, אהבה לסוסים ותחושה אמיתית של שירות מכל הלב.

המטרה שלנו היא ליצור חוויה יוצאת דופן ומותאמת אישית עם סוסים לכל אחד מהלקוחות שלנו, וכל זאת במתחם פסטורלי יפיפייה, במושב דבורה שבגלבוע.

אנו כאן עבורכם, נשמח לשוחח, לתת מענה לכל שאלה, וליצור יחד את החוויה האידיאלית לכם עם הסוסים שלנו.

מוזמנים לשלוח לנו וואטסאפ או להשאיר פרטים כאן למטה בטופס ונחזור אליכם בהקדם.

לצפייה במדיניות הפרטיות שלנו לחצו כאן.

מושב דבורה, ישראל

timna@bucephalus.co.il

פעילות odt- סוסים

בימים שאחרי הסדנא, החל אצלי עיבוד מעניין של החוויה; דרך העבודה עם הסוסים, הבנתי המון על עבודה עם בני אדם.

הבנתי איך אני פועלת במצבים שונים, מה עובד ומה מרחיק.

עד כמה אני נוכחת ובאיזה תנאים ועוד ועוד.

אפשר להוסיף מילים אך זה יחטא לחוויה.

ממליצה בחום! לא תצטערו

כשתמנע הזמינה אותי להשתתף בסדנא, הגעתי מלאת חשיבות עצמית, מעמדת הצופה.

כשהתחלנו את הבוקר, שמה תמנע בידי מברשת קטנה ואמרה ש- ״עכשיו מברישים את הסוסים״.

הברשתי, תוך שבראשי עולה קול מתמרמר שלא באתי לעבוד.

וכך ׳נזרקתי׳ אל למידה פעילה תוך עשייה חווייתית מרתקת, ששולבה בשיח מעניין וארוחת בוקר טעימה.

אחרת לגמרי ממה שדמיינתי שיהיה.

היום עבר ביעף והיה קשה להיפרד.

גלי דניאל

אימון פילוסופי ליחסים

את הרכיבות שלי אני מקדישה לשובם וחירותם של כל החטופים והחטופות, אחינו ואחיותינו 🎗️

את הרכיבות שלי אני מקדישה לשובם וחירותם של כל החטופים והחטופות, אחינו ואחיותינו 🎗️

החזק שורד? – דווקא המסתגל.

אחת התכונות שמבדילות בין הישרדות לקריסה, בין המשך החיים לבין קיפאון, היא היכולת להסתגל. לאו דווקא להיות חזק, אלא להצליח לשנות צורה פנימית מול מציאות שמשתנה.

אצל סוסים, למשל, נוכל לראות את יכולת ההסתגלות כאשר משתנים תנאי המחייה. מקרים כמו מזג אוויר שהופך קיצוני, מקורות מים שמתייבשים, או סכנה שמתקרבת – העדר ישנה כיוון. הם יתאימו את עצמם בשקט, בתנועה מחושבת, תוך שמירה על הקצב המשותף. היררכיה יכולה להשתנות, מנהיגות מועברת הלאה, אבל הסוסים ידעו לרוב לנוע יחד. ומי שלא, כנראה לא ישרוד.

דוגמה עלינו, בני האדם היא כאשר בעקבות מגיפת הקורונה, העולם עצר – ואנחנו איתו. כל מה שהכרנו השתנה ברגע אחד.
ועם זאת, תוך שבועות ספורים למדנו לעבוד מהבית, לשים מסכות על הפנים, ולהתרגל לריחוק חברתי. עבור חלק, זו הייתה הסתגלות מהירה ומרשימה. עבור אחרים – משבר מתמשך.

והנה, שוב, אנחנו בתוך מציאות לא נורמלית שמבקשת מאיתנו להתנהל כאילו היא כבר השגרה. מאז השבעה באוקטובר למדנו לחיות עם האובדן, עם החרדה, עם אי-הוודאות. הילדים חזרו לבית הספר, אנחנו מתכוננים במלוא המרץ לערב החג, מוודאים שיש הכל לקמפינג, מספרים בדיחות בוואטסאפ.
וזו ברכה. זו עדות לעוצמת ההסתגלות הקיומית, לאורגניזם שמבקש לחיות. לשרוד.

ובתוך כל זה, חשוב שנזכור – הסתגלות איננה אדישות.
אסור לנו להתרגל לרעיון שיש עדיין 59 חטופים בשבי בעזה.
אסור לנו להפוך את המציאות הזו לנורמלית, לא להניח שהיא פשוט חלק מהחיים עכשיו.

הכוח להסתגל הוא כוח אדיר.
אבל הכוח לשמור על ערכים כמו חמלה, ערבות הדדית ואחריות, גם כשהמציאות לוחצת לשכוח, הוא לא פחות חשוב.
חג חירות עם הכי הרבה חופש שנוכל לבקש 🎗️

החזק שורד? – דווקא המסתגל.

אחת התכונות שמבדילות בין הישרדות לקריסה, בין המשך החיים לבין קיפאון, היא היכולת להסתגל. לאו דווקא להיות חזק, אלא להצליח לשנות צורה פנימית מול מציאות שמשתנה.

אצל סוסים, למשל, נוכל לראות את יכולת ההסתגלות כאשר משתנים תנאי המחייה. מקרים כמו מזג אוויר שהופך קיצוני, מקורות מים שמתייבשים, או סכנה שמתקרבת – העדר ישנה כיוון. הם יתאימו את עצמם בשקט, בתנועה מחושבת, תוך שמירה על הקצב המשותף. היררכיה יכולה להשתנות, מנהיגות מועברת הלאה, אבל הסוסים ידעו לרוב לנוע יחד. ומי שלא, כנראה לא ישרוד.

דוגמה עלינו, בני האדם היא כאשר בעקבות מגיפת הקורונה, העולם עצר – ואנחנו איתו. כל מה שהכרנו השתנה ברגע אחד.
ועם זאת, תוך שבועות ספורים למדנו לעבוד מהבית, לשים מסכות על הפנים, ולהתרגל לריחוק חברתי. עבור חלק, זו הייתה הסתגלות מהירה ומרשימה. עבור אחרים – משבר מתמשך.

והנה, שוב, אנחנו בתוך מציאות לא נורמלית שמבקשת מאיתנו להתנהל כאילו היא כבר השגרה. מאז השבעה באוקטובר למדנו לחיות עם האובדן, עם החרדה, עם אי-הוודאות. הילדים חזרו לבית הספר, אנחנו מתכוננים במלוא המרץ לערב החג, מוודאים שיש הכל לקמפינג, מספרים בדיחות בוואטסאפ.
וזו ברכה. זו עדות לעוצמת ההסתגלות הקיומית, לאורגניזם שמבקש לחיות. לשרוד.

ובתוך כל זה, חשוב שנזכור – הסתגלות איננה אדישות.
אסור לנו להתרגל לרעיון שיש עדיין 59 חטופים בשבי בעזה.
אסור לנו להפוך את המציאות הזו לנורמלית, לא להניח שהיא פשוט חלק מהחיים עכשיו.

הכוח להסתגל הוא כוח אדיר.
אבל הכוח לשמור על ערכים כמו חמלה, ערבות הדדית ואחריות, גם כשהמציאות לוחצת לשכוח, הוא לא פחות חשוב.
חג חירות עם הכי הרבה חופש שנוכל לבקש 🎗️

בחג הזה, בין רוחות האביב ודופק הפרסות,
אני עוצרת לרגע ומתפללת לחופש.
חופש לנשום עמוק כמו הסוס בשדה,
להיות נוכחת, רגועה, פתוחה.
חופש לכולנו – לאהוב, להתחבר, לחזור הביתה.
ושגם הם, שעדיין רחוקים,
ישובו עטופים באור ובאהבה.

בחג הזה, בין רוחות האביב ודופק הפרסות,
אני עוצרת לרגע ומתפללת לחופש.
חופש לנשום עמוק כמו הסוס בשדה,
להיות נוכחת, רגועה, פתוחה.
חופש לכולנו – לאהוב, להתחבר, לחזור הביתה.
ושגם הם, שעדיין רחוקים,
ישובו עטופים באור ובאהבה.

New week. Lots of opportunities ✨

New week. Lots of opportunities ✨

להתחיל את השבוע עם נשימה 🌿☕

במשך שלושה חודשים, בכל יום ראשון בבוקר, התכנסנו – קבוצת נשים אמיצות מהצפון ואני – בבוספאלוס, בלב העמק, כשהגשם מטפטף או כשהשמש החורפית מלטפת.
קפה ביד, מבט בעיניים, וסוסים סביבנו – יופיטר, קריסטל, בלה, שלאגר, שהצטרף אלינו בהמשך.

הנשים האלו, שפונו מביתן בעקבות המלחמה, הגיעו לעמק יזרעאל לתקופה ארוכה של חוסר ודאות. ובתוך כל זה – מצאנו ביחד אי של שקט.
מרחב מוגן. מרחב לנשום.
מרחב שבו אפשר להניח לרגע את הפחד, לגעת בכאב, ולפגוש גם את החוזקות והעוצמות שלנו.
עבדנו עם הסוסים – ובעצם, עבדנו עם עצמנו.

היה מקום לדמוע, לצחוק, לשתוק.
היו סיפורים. היו שאלות שצפו באוויר ונשארו איתנו גם לשבוע שאחריו.
והייתה נוכחות אחת גדולה – של אמת, של רגש, ושל קהילה.

הן כתבו לי, בצורה כל כך מרגשת:
"הבוספאלוס שלך היה המקום הבטוח שלנו. המקום בו התמודדנו עם הפחדים שלנו, המקום בו למדנו על עצמנו... המקום פשוט להיות."

כשנפרדנו, ידעתי שעברנו פה משהו עמוק. לא “עוד מפגש”, אלא מסע של ממש.
אני מודה למרכז משאבים, מיסודו של מולי להד, על השותפות המרגשת בפרויקט הזה.
ובעיקר – לכן, נשים יקרות, על האמון, הנוכחות, והלב הרחב.

חיזרו הביתה כשבליבכן זיכרון של בוקר רגוע עם סוסים יפים, של חיבור ושל עוצמה שגיליתן בעצמכן.
כי גם ברגעים הכי לא ברורים – אפשר למצוא מרחב של שקט, להחזיק יד ולנשום.

שלכן,
תמנע 🌻

להתחיל את השבוע עם נשימה 🌿☕

במשך שלושה חודשים, בכל יום ראשון בבוקר, התכנסנו – קבוצת נשים אמיצות מהצפון ואני – בבוספאלוס, בלב העמק, כשהגשם מטפטף או כשהשמש החורפית מלטפת.
קפה ביד, מבט בעיניים, וסוסים סביבנו – יופיטר, קריסטל, בלה, שלאגר, שהצטרף אלינו בהמשך.

הנשים האלו, שפונו מביתן בעקבות המלחמה, הגיעו לעמק יזרעאל לתקופה ארוכה של חוסר ודאות. ובתוך כל זה – מצאנו ביחד אי של שקט.
מרחב מוגן. מרחב לנשום.
מרחב שבו אפשר להניח לרגע את הפחד, לגעת בכאב, ולפגוש גם את החוזקות והעוצמות שלנו.
עבדנו עם הסוסים – ובעצם, עבדנו עם עצמנו.

היה מקום לדמוע, לצחוק, לשתוק.
היו סיפורים. היו שאלות שצפו באוויר ונשארו איתנו גם לשבוע שאחריו.
והייתה נוכחות אחת גדולה – של אמת, של רגש, ושל קהילה.

הן כתבו לי, בצורה כל כך מרגשת:
"הבוספאלוס שלך היה המקום הבטוח שלנו. המקום בו התמודדנו עם הפחדים שלנו, המקום בו למדנו על עצמנו... המקום פשוט להיות."

כשנפרדנו, ידעתי שעברנו פה משהו עמוק. לא “עוד מפגש”, אלא מסע של ממש.
אני מודה למרכז משאבים, מיסודו של מולי להד, על השותפות המרגשת בפרויקט הזה.
ובעיקר – לכן, נשים יקרות, על האמון, הנוכחות, והלב הרחב.

חיזרו הביתה כשבליבכן זיכרון של בוקר רגוע עם סוסים יפים, של חיבור ושל עוצמה שגיליתן בעצמכן.
כי גם ברגעים הכי לא ברורים – אפשר למצוא מרחב של שקט, להחזיק יד ולנשום.

שלכן,
תמנע 🌻

🐎 כשעשייה נולדת מתוך הקשבה 🌿

בבוספאלוס אנחנו לומדים לעשות פחות — ולהיות יותר.
סוס לא מגיב למאמץ שלך, הוא מגיב למהות שלך.
ככל שאת נוכחת, שקטה, מדויקת — התקשורת נהיית אמיתית.
הWu Wei הוא עיקרון מהדאואיזם שמדבר על פעולה ללא מאבק, מתוך זרימה והרמוניה.
זה קורה גם כאן: כשההובלה לא באה מכוח, אלא מהקשבה לרגע.

רוצים לגלות איך זה מרגיש?
בואו. בלי מאמץ. פשוט להיות.

🐎 כשעשייה נולדת מתוך הקשבה 🌿

בבוספאלוס אנחנו לומדים לעשות פחות — ולהיות יותר.
סוס לא מגיב למאמץ שלך, הוא מגיב למהות שלך.
ככל שאת נוכחת, שקטה, מדויקת — התקשורת נהיית אמיתית.
הWu Wei הוא עיקרון מהדאואיזם שמדבר על פעולה ללא מאבק, מתוך זרימה והרמוניה.
זה קורה גם כאן: כשההובלה לא באה מכוח, אלא מהקשבה לרגע.

רוצים לגלות איך זה מרגיש?
בואו. בלי מאמץ. פשוט להיות.

במיתולוגיה היוונית, מספרים שפוסידון – אל הים – התבקש לברוא את היצור היפה ביותר בעולם. הוא לא בחר בפרח, לא בציפור שיר, לא באדם.
הוא יצר את הסוס.
כך נולד היצור האצילי הזה כמתנה לאנושות – מתנה של עוצמה, חן, תנועה וחיבור.

במיתולוגיה היוונית, מספרים שפוסידון – אל הים – התבקש לברוא את היצור היפה ביותר בעולם. הוא לא בחר בפרח, לא בציפור שיר, לא באדם.
הוא יצר את הסוס.
כך נולד היצור האצילי הזה כמתנה לאנושות – מתנה של עוצמה, חן, תנועה וחיבור.

Some days are a quiet walk beside a horse, others a wild gallop into the unknown.
We learn to hold the reins loosely, to breathe, to listen, and to keep showing up—one step, one sunrise at a time.

Some days are a quiet walk beside a horse, others a wild gallop into the unknown.
We learn to hold the reins loosely, to breathe, to listen, and to keep showing up—one step, one sunrise at a time.

לשהות בכאב, לעלות בחזרה על הסוס - ולאו דווקא בסדר הזה 🔄

לפני כמה ימים, חבר יקר ואני, יצאנו לטיול רכיבה שהפך להרפתקה של חידוש והתמודדות. באחד הרגעים, כשפסגות השומרון ממערב נראו כה קרובות, איבד החבר את שיווי משקלו ונפל מהסוסה קריסטל. הפליאה לא נעצרה בנפילה; היא רק התחילה.

עם לב גדול ונשימה עמוקה, הוא מיד חזר לגב הסוסה. הרגע הזה, שבו הוא מתמודד עם פחד וכאב, מלמד אותנו על החשיבות של לקום ולהמשיך קדימה, אפילו כשהדרך נראית מאיימת. הפציעה הקלה, אך הכואבת עד מאוד, שספג בצלעותיו הפכה את הימים שלאחר מכן לתקופת מנוחה והתבוננות, ימים בהם הכאב הפיזי היווה כמראה לכאב הנפשי שלפעמים אנו דוחקים הצידה.

בזמן הזה שבו נאלץ להישאר דומם, הוא למד על חשיבות ההאטה, ההקשבה למה שהגוף מבקש, והאומץ לקבל את הכאב כחלק מהתהליך החיוני לריפוי. בינתיים, חברי היקר התאושש ואנחנו כבר מתחילים לתכנן את הטיול הבא שלנו, עם הבנה עמוקה יותר של השיעורים שהחיים מלמדים אותנו דרך הסוסים והרכיבה.

הנה לכם תמונות מהטיול, שבהן אפשר לראות את הנוף המשגע, שהיה שווה את הכל ואת החיוך שלי - שלגמרי מהווה כמראה לחיוך של חברי הטוב - חיוכים שמשקפים בין היתר את האדרנלין שעוזר לכאב להתפוגג, גם אם רק לרגע.
בסופו של יום, כל נפילה היא הזדמנות לקום חזקים יותר, וכל חזרה לגב הסוס היא ניצחון של רוח על הפחד.

אל תפחדו ליפול, תנו לעצמכם לשהות בכאב, צאו עם למידה משמעותית ועמוקה.

לשהות בכאב, לעלות בחזרה על הסוס - ולאו דווקא בסדר הזה 🔄

לפני כמה ימים, חבר יקר ואני, יצאנו לטיול רכיבה שהפך להרפתקה של חידוש והתמודדות. באחד הרגעים, כשפסגות השומרון ממערב נראו כה קרובות, איבד החבר את שיווי משקלו ונפל מהסוסה קריסטל. הפליאה לא נעצרה בנפילה; היא רק התחילה.

עם לב גדול ונשימה עמוקה, הוא מיד חזר לגב הסוסה. הרגע הזה, שבו הוא מתמודד עם פחד וכאב, מלמד אותנו על החשיבות של לקום ולהמשיך קדימה, אפילו כשהדרך נראית מאיימת. הפציעה הקלה, אך הכואבת עד מאוד, שספג בצלעותיו הפכה את הימים שלאחר מכן לתקופת מנוחה והתבוננות, ימים בהם הכאב הפיזי היווה כמראה לכאב הנפשי שלפעמים אנו דוחקים הצידה.

בזמן הזה שבו נאלץ להישאר דומם, הוא למד על חשיבות ההאטה, ההקשבה למה שהגוף מבקש, והאומץ לקבל את הכאב כחלק מהתהליך החיוני לריפוי. בינתיים, חברי היקר התאושש ואנחנו כבר מתחילים לתכנן את הטיול הבא שלנו, עם הבנה עמוקה יותר של השיעורים שהחיים מלמדים אותנו דרך הסוסים והרכיבה.

הנה לכם תמונות מהטיול, שבהן אפשר לראות את הנוף המשגע, שהיה שווה את הכל ואת החיוך שלי - שלגמרי מהווה כמראה לחיוך של חברי הטוב - חיוכים שמשקפים בין היתר את האדרנלין שעוזר לכאב להתפוגג, גם אם רק לרגע.
בסופו של יום, כל נפילה היא הזדמנות לקום חזקים יותר, וכל חזרה לגב הסוס היא ניצחון של רוח על הפחד.

אל תפחדו ליפול, תנו לעצמכם לשהות בכאב, צאו עם למידה משמעותית ועמוקה.

נראה שבאופן ספונטני התחלנו כאן בעמוד של בוספאלוס פינת מעוררי השראה. והיום בפינתנו... נטע ברזילי! 🌟

הראיון המדויק והרגיש שערכה אצל רוני קובן הדגיש עד כמה היא עמוקה ואמיתית. נטע משדרת כנות שאי אפשר להתעלם ממנה, ובכל מילה שהיא אומרת רואים את התשוקה והאמת שבדבריה. היא מדברת על הכוח לראות את הטוב באנשים ובעולם, ועל חשיבות האמפתיה וההבנה ההדדית. היכולת שלה להתחבר לאחרים ממקום כל כך אותנטי היא מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת.

אני מתגאה לשתף שהיא הגיעה אלינו לבוספאלוס.
נטע הביאה את עולמה הפנימי ושילבה אותו בטבעיות עם הסוסים שלנו. היא הצליחה לכבוש את ליבם של קריסטל ויופיטר, הסוסים המיוחדים שלנו, מהרגע הראשון. האינטראקציה שלה עם הסוסים הייתה מרגשת ומלמדת, והדגימה כיצד ערכים של כבוד ואהבה יכולים להיות בסיס לכל קשר חיובי ובריא.

אז אם יש לכם רגע זמן לעצמכם, ואתם זקוקים למנה טובה של אופטימיות ותקווה, אני ממליצה בחום לצפות בראיון של נטע ברזילי אצל רוני קובן. היא בהחלט יודעת איך להדליק ניצוץ של השראה.
העולם כל כך צריך את מה שהיא עושה ✨❤️

נראה שבאופן ספונטני התחלנו כאן בעמוד של בוספאלוס פינת מעוררי השראה. והיום בפינתנו... נטע ברזילי! 🌟

הראיון המדויק והרגיש שערכה אצל רוני קובן הדגיש עד כמה היא עמוקה ואמיתית. נטע משדרת כנות שאי אפשר להתעלם ממנה, ובכל מילה שהיא אומרת רואים את התשוקה והאמת שבדבריה. היא מדברת על הכוח לראות את הטוב באנשים ובעולם, ועל חשיבות האמפתיה וההבנה ההדדית. היכולת שלה להתחבר לאחרים ממקום כל כך אותנטי היא מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת.

אני מתגאה לשתף שהיא הגיעה אלינו לבוספאלוס.
נטע הביאה את עולמה הפנימי ושילבה אותו בטבעיות עם הסוסים שלנו. היא הצליחה לכבוש את ליבם של קריסטל ויופיטר, הסוסים המיוחדים שלנו, מהרגע הראשון. האינטראקציה שלה עם הסוסים הייתה מרגשת ומלמדת, והדגימה כיצד ערכים של כבוד ואהבה יכולים להיות בסיס לכל קשר חיובי ובריא.

אז אם יש לכם רגע זמן לעצמכם, ואתם זקוקים למנה טובה של אופטימיות ותקווה, אני ממליצה בחום לצפות בראיון של נטע ברזילי אצל רוני קובן. היא בהחלט יודעת איך להדליק ניצוץ של השראה.
העולם כל כך צריך את מה שהיא עושה ✨❤️

Take a moment and breathe with Jupiter and Crystal 🌿

Take a moment and breathe with Jupiter and Crystal 🌿

לקח לי זמן להחליט לצפות בראיון עם אלי שרעבי ב"עובדה", מתוך מיליון ואחת סיבות אישיות שלי. כשלבסוף ישבתי לצפות, הבנתי מיד שמדובר באחד הרגעים החשובים ביותר שראיתי עד היום. כל אחד מאיתנו – כל גבר, כל אישה, כל הורה, כל בן ובת, כל מטפל ומטפלת בימים אלו, ובטח כל ישראלי וישראלית – פשוט חייבים לראות את הראיון הזה.

אלי שרעבי, האיש שחזר מהגיהינום של 491 ימים בשבי, ישב מול המצלמה בצניעות מדהימה וסיפר את סיפורו בקול רגוע. הוא איבד את אשתו ליאן ואת שתי בנותיו, נויה ויהל, באסון הנורא בקיבוץ בארי, ואת אחיו יוסי שנרצח בשבי. רק לחשוב על הכאב הבלתי נתפס שחווה מקריע את הלב. ובכל זאת, מתוך ההריסות והאובדן העצום הזה, אלי קם בעוצמה שמרגשת עד עמקי הנשמה, נחוש לדבר, לחלום ולתקן את השבור.

הסיפור של אלי מחייב אותנו להתבונן פנימה ולשאול, כיצד אנו יכולים לעזור לרפא, לתקן ולבנות מחדש את מה שנשבר? זהו רגע לזכור שאנחנו לא רק צופים מהצד, אלא חלק אינטגרלי ממערכת שחייבת להיאבק יחד, לא לוותר ולא לשקוט עד שנחזיר את כולם הביתה.

אלי מלמד אותנו לראות את האור בכל פיסת חושך. במילותיו ובהתנהגותו, הוא מהדהד את תובנותיו של ויקטור פראנקל, ניצול השואה שכתב את "האדם מחפש משמעות". פראנקל טען שניתן לקחת מהאדם הכל, מלבד חירות אחת – החופש לבחור כיצד להגיב למצביו. אלי שרעבי בחר להגיב בכאב – אבל בלי שנאה; באבל – אבל גם בתקווה ובמשמעות. הוא הופך את הזיכרון הנורא לשליחות ומבקש מאיתנו לעשות הכול כדי להציל חיים. הסיפור שלו הוא סיפור שבר ותיקון – שבר שאין גדול ממנו, ותיקון שמוכרח לבוא בכוח משותף. אנחנו כולנו מוכרחים להיות חלק מהמסע הזה של ריפוי, להציע את הידיים ולעזור לאחוז אחד בשני, לא לשקוע בייאוש או בשנאה אלא להתאחד מתוך אנושיות וערבות הדדית.

אסור לנו להשאיר אף אחד מאחור וחייבים להחזיר את כל החטופים – עכשיו.

לקח לי זמן להחליט לצפות בראיון עם אלי שרעבי ב"עובדה", מתוך מיליון ואחת סיבות אישיות שלי. כשלבסוף ישבתי לצפות, הבנתי מיד שמדובר באחד הרגעים החשובים ביותר שראיתי עד היום. כל אחד מאיתנו – כל גבר, כל אישה, כל הורה, כל בן ובת, כל מטפל ומטפלת בימים אלו, ובטח כל ישראלי וישראלית – פשוט חייבים לראות את הראיון הזה.

אלי שרעבי, האיש שחזר מהגיהינום של 491 ימים בשבי, ישב מול המצלמה בצניעות מדהימה וסיפר את סיפורו בקול רגוע. הוא איבד את אשתו ליאן ואת שתי בנותיו, נויה ויהל, באסון הנורא בקיבוץ בארי, ואת אחיו יוסי שנרצח בשבי. רק לחשוב על הכאב הבלתי נתפס שחווה מקריע את הלב. ובכל זאת, מתוך ההריסות והאובדן העצום הזה, אלי קם בעוצמה שמרגשת עד עמקי הנשמה, נחוש לדבר, לחלום ולתקן את השבור.

הסיפור של אלי מחייב אותנו להתבונן פנימה ולשאול, כיצד אנו יכולים לעזור לרפא, לתקן ולבנות מחדש את מה שנשבר? זהו רגע לזכור שאנחנו לא רק צופים מהצד, אלא חלק אינטגרלי ממערכת שחייבת להיאבק יחד, לא לוותר ולא לשקוט עד שנחזיר את כולם הביתה.

אלי מלמד אותנו לראות את האור בכל פיסת חושך. במילותיו ובהתנהגותו, הוא מהדהד את תובנותיו של ויקטור פראנקל, ניצול השואה שכתב את "האדם מחפש משמעות". פראנקל טען שניתן לקחת מהאדם הכל, מלבד חירות אחת – החופש לבחור כיצד להגיב למצביו. אלי שרעבי בחר להגיב בכאב – אבל בלי שנאה; באבל – אבל גם בתקווה ובמשמעות. הוא הופך את הזיכרון הנורא לשליחות ומבקש מאיתנו לעשות הכול כדי להציל חיים. הסיפור שלו הוא סיפור שבר ותיקון – שבר שאין גדול ממנו, ותיקון שמוכרח לבוא בכוח משותף. אנחנו כולנו מוכרחים להיות חלק מהמסע הזה של ריפוי, להציע את הידיים ולעזור לאחוז אחד בשני, לא לשקוע בייאוש או בשנאה אלא להתאחד מתוך אנושיות וערבות הדדית.

אסור לנו להשאיר אף אחד מאחור וחייבים להחזיר את כל החטופים – עכשיו.

שלאגר, הסוס החדש, יוצא למסע של חיבור והיכרות עם הסוסים הוותיקים – צעד אחר צעד הופך לחלק מהעדר 🐎💫

שלאגר, הסוס החדש, יוצא למסע של חיבור והיכרות עם הסוסים הוותיקים – צעד אחר צעד הופך לחלק מהעדר 🐎💫

היום הגיע שלאגר – סוס חדש מעמותת מתחילים מחדש.
התחלה חדשה עבורו, וגם עבורנו. כמו כל סוס שמגיע משיקום, הוא מביא איתו סיפור, והמשימה שלנו היא לתת לו בית, ביטחון ומשמעות.

היום הוא עוד מתבונן, מרגיש את השטח, מתחיל להבין שהוא במקום בטוח. לאט-לאט, בקצב שלו, הוא יהפוך לחלק מהעדר – ולחלק מהדרך שלנו כאן.

ברוך הבא, שלאגר.

היום הגיע שלאגר – סוס חדש מעמותת מתחילים מחדש.
התחלה חדשה עבורו, וגם עבורנו. כמו כל סוס שמגיע משיקום, הוא מביא איתו סיפור, והמשימה שלנו היא לתת לו בית, ביטחון ומשמעות.

היום הוא עוד מתבונן, מרגיש את השטח, מתחיל להבין שהוא במקום בטוח. לאט-לאט, בקצב שלו, הוא יהפוך לחלק מהעדר – ולחלק מהדרך שלנו כאן.

ברוך הבא, שלאגר.

אנחנו רוצים לתת להם הכל.
להגן עליהם, לאפשר לגדול, לצמוח, לתת להם כלים.
להעניק להם עולם בטוח, מלא אהבה, מלא תקווה.
וללמד אותם אומץ. אומץ לשנות, לתקן, אומץ להאמין ולאהוב.

היום, התווספו ללב שלנו עוד סדקים עמוקים.
עודד, שירי, אריאל וכפיר, נוחו על משכבכם בשלום.

סליחה.
שרק נהיה ראויים.

אנחנו רוצים לתת להם הכל.
להגן עליהם, לאפשר לגדול, לצמוח, לתת להם כלים.
להעניק להם עולם בטוח, מלא אהבה, מלא תקווה.
וללמד אותם אומץ. אומץ לשנות, לתקן, אומץ להאמין ולאהוב.

היום, התווספו ללב שלנו עוד סדקים עמוקים.
עודד, שירי, אריאל וכפיר, נוחו על משכבכם בשלום.

סליחה.
שרק נהיה ראויים.

500 ימים שהחטופים מוחזקים בעזה.
500 ימים של המתנה, חוסר ודאות, וגעגוע בלתי פוסק.

כל יום שעובר הוא קריאה דחופה לפעולה, דרישה להחזיר אותם הביתה – עכשיו.

לא נפסיק לדבר עליהם. לא נפסיק לדרוש את שחרורם.
500 ימים זה יותר מדי.

500 ימים שהחטופים מוחזקים בעזה.
500 ימים של המתנה, חוסר ודאות, וגעגוע בלתי פוסק.

כל יום שעובר הוא קריאה דחופה לפעולה, דרישה להחזיר אותם הביתה – עכשיו.

לא נפסיק לדבר עליהם. לא נפסיק לדרוש את שחרורם.
500 ימים זה יותר מדי.

מזה חופש בכלל?!

מזה חופש בכלל?!

היום ולנטיין'ס דיי, ובן הזוג שלי הפתיע אותי עם הבושם של 'זנדיאה על הסוס'. לא יודעת מה ריגש אותי יותר – הריח המשגע או עצם העובדה שהוא זכר את התאריך. אבל זה גרם לי לחשוב, למה דווקא סוסים כל כך פופולריים בפרסומות?

הסוס, כמו אהבה, מביא איתו ניחוח של חופש, עוצמה ואלגנטיות – וגם קצת דרמה. במיתולוגיות עתיקות הוא היה סמל לאלים וללוחמים, והיום? הוא מופיע בפרסומות יוקרה שמנסות לגרום לנו להרגיש נועזים יותר משאנחנו באמת.

תחשבו על סוסי הקליידסדייל (Clydesdale) של Budweiser. במקורם, סוסים אלה נועדו לגרירת עגלות פחם במכרות ועבודות חקלאיות, ומאוחר יותר סחבו בירה בתקופת היובש בארה"ב, וכיום הם חלק בלתי נפרד מהתדמית של המותג, מספרים סיפור היסטורי רומנטי של מסורת, התמדה וחוסן. כי כשאתה מוכר בירה, מה יותר הגיוני מסוסים ענקיים עם צמות?

או פרסומות של רכבי שטח שבהן הסוס תמיד רץ לצד הרכב, מזכיר לנו שאין כמו חופש.. חוץ מאולי חניה פנויה בעיר.

ומה עם בשמים? כמו בתמונה המצורפת – יצירה נהדרת בAI – זה לא רק ריח, זו אמירה. ריח של חיבור טבעי, תחושת כוח ואלגנטיות. כי כשאנחנו בוחרים מתנה ליום האהבה, אנחנו בעצם מספרים סיפור – ומי לא רוצה סיפור שמריח טוב?

אז בפעם הבאה שתראו סוס בפרסומת, נסו להבין: האם מנסים למכור לכם חופש, עוצמה – או פשוט לגרום לכם לרוץ לקנות בושם?

#סוסים_בשיווק #יום_האהבה #בושם_וסוסים #בוספאלוס

היום ולנטיין'ס דיי, ובן הזוג שלי הפתיע אותי עם הבושם של 'זנדיאה על הסוס'. לא יודעת מה ריגש אותי יותר – הריח המשגע או עצם העובדה שהוא זכר את התאריך. אבל זה גרם לי לחשוב, למה דווקא סוסים כל כך פופולריים בפרסומות?

הסוס, כמו אהבה, מביא איתו ניחוח של חופש, עוצמה ואלגנטיות – וגם קצת דרמה. במיתולוגיות עתיקות הוא היה סמל לאלים וללוחמים, והיום? הוא מופיע בפרסומות יוקרה שמנסות לגרום לנו להרגיש נועזים יותר משאנחנו באמת.

תחשבו על סוסי הקליידסדייל (Clydesdale) של Budweiser. במקורם, סוסים אלה נועדו לגרירת עגלות פחם במכרות ועבודות חקלאיות, ומאוחר יותר סחבו בירה בתקופת היובש בארה"ב, וכיום הם חלק בלתי נפרד מהתדמית של המותג, מספרים סיפור היסטורי רומנטי של מסורת, התמדה וחוסן. כי כשאתה מוכר בירה, מה יותר הגיוני מסוסים ענקיים עם צמות?

או פרסומות של רכבי שטח שבהן הסוס תמיד רץ לצד הרכב, מזכיר לנו שאין כמו חופש.. חוץ מאולי חניה פנויה בעיר.

ומה עם בשמים? כמו בתמונה המצורפת – יצירה נהדרת בAI – זה לא רק ריח, זו אמירה. ריח של חיבור טבעי, תחושת כוח ואלגנטיות. כי כשאנחנו בוחרים מתנה ליום האהבה, אנחנו בעצם מספרים סיפור – ומי לא רוצה סיפור שמריח טוב?

אז בפעם הבאה שתראו סוס בפרסומת, נסו להבין: האם מנסים למכור לכם חופש, עוצמה – או פשוט לגרום לכם לרוץ לקנות בושם?

#סוסים_בשיווק #יום_האהבה #בושם_וסוסים #בוספאלוס

ט"ו בשבט – חג של טבע, חיבור וצמיחה

בט"ו בשבט אנחנו חוגגים את הטבע, את ההתחדשות ואת השורשים שמחזיקים אותנו. אבל מעבר לשקדיות ולפירות היבשים, יש לחג הזה משמעות עמוקה הרבה יותר.

המקובלים של צפת במאה ה-16 ראו בט"ו בשבט הזדמנות להתחבר לעולם הרוחני דרך העצים. בעיניהם, השורשים של העץ הם הקשרים שלנו לקרקע, למקום שממנו באנו. הענפים הם השאיפות שלנו, היכולת שלנו לצמוח. והפירות? הם התוצאה של הדרך שאנחנו עושים – מה שאנחנו מזינים, מטפחים ומגדלים בתוכנו.

גם אצלנו בבוספאלוס, העבודה עם הסוסים היא בדיוק זה – חיבור לשורשים שלנו, כדי שנוכל לצמוח ולהגיע גבוה. הסוסים מלמדים אותנו להעמיק את הקשר שלנו עם עצמנו, לפעול מתוך זרימה ולא מתוך מאבק, ולתת לעצמנו את הקרקע שתאפשר לנו לפרוח.

אז ט"ו בשבט הוא הזדמנות לעצור ולשאול, אילו שורשים אני רוצה להעמיק השנה? מה אני רוצה להצמיח?

בואו לשתול יחד זרעים של שינוי וצמיחה בטבע, עם הסוסים, ועם עצמכם 🌱🐴

ט"ו בשבט – חג של טבע, חיבור וצמיחה

בט"ו בשבט אנחנו חוגגים את הטבע, את ההתחדשות ואת השורשים שמחזיקים אותנו. אבל מעבר לשקדיות ולפירות היבשים, יש לחג הזה משמעות עמוקה הרבה יותר.

המקובלים של צפת במאה ה-16 ראו בט"ו בשבט הזדמנות להתחבר לעולם הרוחני דרך העצים. בעיניהם, השורשים של העץ הם הקשרים שלנו לקרקע, למקום שממנו באנו. הענפים הם השאיפות שלנו, היכולת שלנו לצמוח. והפירות? הם התוצאה של הדרך שאנחנו עושים – מה שאנחנו מזינים, מטפחים ומגדלים בתוכנו.

גם אצלנו בבוספאלוס, העבודה עם הסוסים היא בדיוק זה – חיבור לשורשים שלנו, כדי שנוכל לצמוח ולהגיע גבוה. הסוסים מלמדים אותנו להעמיק את הקשר שלנו עם עצמנו, לפעול מתוך זרימה ולא מתוך מאבק, ולתת לעצמנו את הקרקע שתאפשר לנו לפרוח.

אז ט"ו בשבט הוא הזדמנות לעצור ולשאול, אילו שורשים אני רוצה להעמיק השנה? מה אני רוצה להצמיח?

בואו לשתול יחד זרעים של שינוי וצמיחה בטבע, עם הסוסים, ועם עצמכם 🌱🐴

פרשת השבוע היא בשלח, המספרת כיצד בני ישראל יוצאים לדרך חדשה, באומץ ובאמונה אל מול הבלתי נודע.
המסע הזה מלמד אותנו על הכוח הטמון באחדות, על נחישות ברגעי מבחן ועל האמונה ככוח מניע.
בבוספאלוס, אנו לוקחים השראה מערכים אלו: מעזים לפרוץ גבולות חדשים, פועלים בשותפות וזוכרים שכאשר הלב פועם באמונה – גם הים נפתח.
שבת שלום 🌻

פרשת השבוע היא בשלח, המספרת כיצד בני ישראל יוצאים לדרך חדשה, באומץ ובאמונה אל מול הבלתי נודע.
המסע הזה מלמד אותנו על הכוח הטמון באחדות, על נחישות ברגעי מבחן ועל האמונה ככוח מניע.
בבוספאלוס, אנו לוקחים השראה מערכים אלו: מעזים לפרוץ גבולות חדשים, פועלים בשותפות וזוכרים שכאשר ה�לב פועם באמונה – גם הים נפתח.
שבת שלום 🌻

סוסים, תודעה ואינטואיציה – אמת מוחלטת או השלכה רגשית? 💭

כל מי שעובד עם סוסים יודע שאין דרך לזייף. לא משנה כמה ידע יש לכם, כמה קראתם או צפיתם ביוטיוב – אם משהו בתוככם לא מסונכרן, הסוס יראה אתכם בדיוק כפי שאתם. אין מסכות, אין פוליטיקה, אין מניפולציות מתוחכמות.

📌 אבל האם הסוסים באמת "משקפים" אותנו, או שאנחנו משליכים עליהם את התחושות שלנו?
📌 האם הקשר שלנו איתם מבוסס על אינטואיציה אמיתית, או על דפוסים לא מודעים?
📌 ואיך זה קשור בכלל לפיזיקאי שטוען שהמציאות שלנו היא סימולציה חינוכית?

במאמר החדש בבוספאלוס, אני צוללת לעומק השאלות האלה – בין מציאות למשחק תודעתי, בין שליטה להקשבה, בין אינטואיציה לדפוסים אוטומטיים.

סוסים לא מתעסקים בתיאוריות – הם חיים את הרגע. ואולי, דווקא בגלל זה, יש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מהם💡

לינק למאמר המלא בסטורי

סוסים, תודעה ואינטואיציה – אמת מוחלטת או השלכה רגשית? 💭

כל מי שעובד עם סוסים יודע שאין דרך לזייף. לא משנה כמה ידע יש לכם, כמה קראתם או צפיתם ביוטיוב – אם משהו בתוככם לא מסונכרן, הסוס יראה אתכם בדיוק כפי שאתם. אין מסכות, אין פוליטיקה, אין מניפולציות מתוחכמות.

📌 אבל האם הסוסים באמת "משקפים" אותנו, או שאנחנו משליכים עליהם את התחושות שלנו?
📌 האם הקשר שלנו איתם מבוסס על אינטואיציה אמיתית, או על דפוסים לא מודעים?
📌 ואיך זה קשור בכלל לפיזיקאי שטוען שהמציאות שלנו היא סימולציה חינוכית?

במאמר החדש בבוספאלוס, אני צוללת לעומק השאלות האלה – בין מציאות למשחק תודעתי, בין שליטה להקשבה, בין אינטואיציה לדפוסים אוטומטיים.

סוסים לא מתעסקים בתיאוריות – הם חיים את הרגע. ואולי, דווקא בגלל זה, יש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מהם💡

לינק למאמר המלא בסטורי

בעידן הדלי, שבו חופש, שיתוף וחיבור מחליפים היררכיות נוקשות, אנו לומדים להקשיב לעצמנו ולסובבים אותנו בצורה עמוקה ואותנטית. בוספאלוס פועל מתוך אותם עקרונות – יצירת מרחב פתוח שבו מפגש עם סוסים מאפשר לאנשים להשתחרר מדפוסים ישנים, לפתח תקשורת הרמונית ולחוות חיבור אמיתי, לעצמם ולקהילה שסביבם.
♒♒♒

בעידן הדלי, שבו חופש, שיתוף וחיבור מחליפים היררכיות נוקשות, אנו לומדים להקשיב לעצמנו ולסובבים אותנו בצורה עמוקה ואותנטית. בוספאלוס פועל מתוך אותם עקרונות – יצירת מרחב פתוח שבו מפגש עם סוסים מאפשר לאנשים להשתחרר מדפוסים ישנים, לפתח תקשורת הרמונית ולחוות חיבור אמיתי, לעצמם ולקהילה שסביבם.
♒♒♒

כולם מדברים על נשימה — תרגולים, ריטריטים, ואפילו אפליקציות ייעודיות לנשימה מודעת. אבל רגע, מתי בפעם האחרונה עצרתם באמת לחשוב על הנשימה שלכם? אם נרצה ללמוד לנשום כמו שצריך, אולי כדאי שנפנה לטבע — המקום שבו הכול התחיל.

לינק למאמר המלא בסטורי 🥱

כולם מדברים על נשימה — תרגולים, ריטריטים, ואפילו אפליקציות ייעודיות לנשימה מודעת. אבל רגע, מתי בפעם האחרונה עצרתם באמת לחשוב על הנשימה שלכם? אם נרצה ללמוד לנשום כמו שצריך, אולי כדאי שנפנה לטבע — המקום שבו הכול התחיל.

לינק למאמר המלא בסטורי 🥱

צמיחה מתוך חיבור, השראה מתוך תנועה
🌿🌱🌿

צמיחה מתוך חיבור, השראה מתוך תנועה
🌿🌱🌿

Stop. Breath. Relax
🧘‍♀️

Stop. Breath. Relax
🧘‍♀️

השבת פרשת השבוע היא פרשת וארא, שמספרת על תחילת המסע הארוך של בני ישראל ליציאה מעבדות לחירות, דרך מאבק עיקש ואמונה עמוקה.

כמו אז, גם היום אנחנו נושאים עיניים ומאמינים שהחטופים שלנו יחזרו הביתה. זו לא רק תפילה – זו הבטחה שלא נוותר, שנמשיך לפעול יחד מתוך תקווה ואהבה. כי בסופו של דבר, האור תמיד מנצח.

✨

השבת פרשת השבוע היא פרשת וארא, שמספרת על תחילת המסע הארוך של בני ישראל ליציאה מעבדות לחירות, דרך מאבק עיקש ואמונה עמוקה.

כמו אז, גם היום אנחנו נושאים עיניים ומאמינים שהחטופים שלנו יחזרו הביתה. זו לא רק תפילה – זו הבטחה שלא נוותר, שנמשיך לפעול יחד מתוך תקווה ואהבה. כי בסופו של דבר, האור תמיד מנצח.

✨

בוקר שישי מרתק עבר עלינו במרחב בוספאלוס 🌾🐴
בוקר של חיבור, הקשבה, שימת לב לפרטים וניואנסים דקים – אותם דברים שהופכים את העבודה שלנו עם סוסים לעמוקה ומשמעותית יותר.

בסדנה עסקנו בעבודת קרקע, בהתמדה ובבניית תהליכים מדויקים – יחד עם הסוסים ועם עצמנו. כל משתתפת ומשתתף הביאו משהו אישי לעשייה, והמפגש היה מעניין ומעשיר. היה מרגש לראות את הדינמיקה שנוצרה, את תשומת הלב לרגעים המיוחדים, ואת הדרך שבה הלמידה באה לסוסים בצורה כל כך פשוטה ומהירה.

בקרוב נצא לדרך עם סדרת סדנאות ייחודית, המותאמת לבעלי תעודת הסמכה בעולם הסוסים.
זו הזדמנות להעמיק את הקשר עם הסוסים, ללמוד על עצמכם, ולהביא לתוך העבודה שלכם עקרונות שיעשירו את הדרך המשותפת.

מצרפת כמה רגעים קסומים מאותו בוקר 🌟

בוקר שישי מרתק עבר עלינו במרחב בוספאלוס 🌾🐴
בוקר של חיבור, הקשבה, שימת לב לפרטים וניואנסים דקים – אותם דברים שהופכים את העבודה שלנו עם סוסים לעמוקה ומשמעותית יותר.

בסדנה עסקנו בעבודת קרקע, בהתמדה ובבניית תהליכים מדויקים – יחד עם הסוסים ועם עצמנו. כל משתתפת ומשתתף הביאו משהו אישי לעשייה, והמפגש היה מעניין ומעשיר. היה מרגש לראות את הדינמיקה שנוצרה, את תשומת הלב לרגעים המיוחדים, ואת הדרך שבה הלמידה באה לסוסים בצורה כל כך פשוטה ומהירה.

בקרוב נצא לדרך עם סדרת סדנאות ייחודית, המותאמת לבעלי תעודת הסמכה בעולם הסוסים.
זו הזדמנות להעמיק את הקשר עם הסוסים, ללמוד על עצמכם, ולהביא לתוך העבודה שלכם עקרונות שיעשירו את הדרך המשותפת.

מצרפת כמה רגעים קסומים מאותו בוקר 🌟

החיים של כולנו הם תנועה מתמדת בין קצוות. בין מתח להתרגשות, בין כאב לתקווה. כמו הטבע שמבקש איזון ושקט, גם אנחנו שואפים למצוא הרמוניה פנימית, במיוחד בזמנים של סערה.

הערב, עם חזרתן המיוחלת של רומי, דורון ואמילי אל חיק משפחותיהן, הלב נרעד ברגשות מעורבים. שמחה גדולה לצד מתח וציפייה.
אנו מלאים תקווה עמוקה לראות את כל האהובים שבים הביתה בקרוב 🎗️

החיים של כולנו הם תנועה מתמדת בין קצוות. בין מתח להתרגשות, בין כאב לתקווה. כמו הטבע שמבקש איזון ושקט, גם אנחנו שואפים למצוא הרמוניה פנימית, במיוחד בזמנים של סערה.

הערב, עם חזרתן המיוחלת של רומי, דורון ואמילי אל חיק משפחותיהן, הלב נרעד ברגשות מעורבים. שמחה גדולה לצד מתח וציפייה.
אנו מלאים תקווה עמוקה לראות את כל האהובים שבים הביתה בקרוב 🎗️

עולם הטיפול, במיוחד בשילוב עם סוסים, באמת נתפס לפעמים כמשהו מאוד low-tech – וזה חלק מהקסם שבו.
אבל אני, כאחת שמופעמת בכל פעם מחדש מחידושים טכנולוגיים ומעולם ה-AI בפרט, מאתגרת את עצמי ללמוד גם את התחום הזה, כמה שהוא עשוי להיראות רחוק מעולם הסוסים.

יש משהו כל כך נכון בלהתנתק מהעולם המודרני, לבלות בטבע ולמצוא שקט אמיתי. ובאותה נשימה, מדהים לנצל את הכלים שהטכנולוגיה מציעה – לנהל, לתכנן, או לייצר תוכן שמספר את הסיפור שלנו בצורה הכי מדויקת.

השילוב הזה בין הפשטות לקדמה, בין ה-old ל-new school, מאפשר לנו לקחת מכל עולם את מה שמקדם אותנו – ללמוד, להתנסות, לצמוח, ובעיקר להכניס יעילות ואיזון לחיים.

רוצים דוגמה מושלמת? קלטו את השיח עם הצ'אט האהובה עליי! 😅

עולם הטיפול, במיוחד בשילוב עם סוסים, באמת נתפס לפעמים כמשהו מאוד low-tech – וזה חלק מהקסם שבו.
אבל אני, כאחת שמופעמת בכל פעם מחדש מחידושים טכנולוגיים ומעולם ה-AI בפרט, מאתגרת את עצמי ללמוד גם את התחום הזה, כמה שהוא עשוי להיראות רחוק מעולם הסוסים.

יש משהו כל כך נכון בלהתנתק מהעולם המודרני, לבלות בטבע ולמצוא שקט אמיתי. ובאותה נשימה, מדהים לנצל את הכלים שהטכנולוגיה מציעה – לנהל, לתכנן, או לייצר תוכן שמספר את הסיפור שלנו בצורה הכי מדויקת.

השילוב הזה בין הפשטות לקדמה, בין ה-old ל-new school, מאפשר לנו לקחת מכל עולם את מה שמקדם אותנו – ללמוד, להתנסות, לצמוח, ובעיקר להכניס יעילות ואיזון לחיים.

רוצים דוגמה מושלמת? קלטו את השיח עם הצ'אט האהובה עליי! 😅

.pro-gallery-wix-wrapper {display: block !important;} .pro-gallery-wix-wrapper .gallery-item-container {opacity: 1 !important; display: block !important;}

בקרו אותו באינסטגרם

@bucephalus.leadership

רוצים לתמוך במיזם מיוחד לנפגעי ה- 7 באוקטובר? איסוף התרומות למיזם "רותמים את הסוסים למשימה" בעיצומו!

bottom of page